לוי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

החלטה

בקשה זו הועברה אליי ע"י הרכב בראשותו עמד כב' השופט כהן מביה"ד לעבודה, בהחלטתו מיום 15/06/10, ומשסבר כי הסמכות לדון בבקשה מסורה לבימ"ש זה.

התובע הגיש בקשה למתן צו מניעה כנגד המשיבים, שלא להעביר את המבקש מבי"ח לוינשטיין למוסד אחר, בטענה כי התובע זקוק לטיפול שיקומי, והעברתו לכל מוסד סיעודי עשוי לגרום לנסיגה קשה בשיקומו, ויקטע את תהליך השיקום.

מאחר והתובע הינו נפגע תאונת עבודה, שהינה גם תאונת דרכים, הרי בעקבות הטיפול של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, תשל"ה-1975, במסגרת סעיף 39 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010, תשס"ט-2009), מוטלת החובה להוצאות אשפוזו של התובע על קופת החולים וממילא, המאגר הישראלי לביטוח הרכב, אינה צד להליך.

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 27/12/09, התקבל למרכז הרפואי שיבא. בבדיקת סי.טי ראש וצוואר אובחנו דמם קטן סובדוראלי תת-עכבישי, וכן תזוזה של דיסק 3C 4C. מאז התאונה אובחן התובע כסובל מטטראפלגיה, תוך שאינו מסוגל להניע את הידיים והרגליים.

התובע הועבר בתאריך 22/02/2010 ממרכז הרפואי תה"ש, לשיקום בבי"ח לוינשטיין. החל מתאריך 03/05/10, הודיע בי"ח לוינשטיין לתובע כי בהתאם להחלטת צוות רב מקצועי המטפל בתובע, הסתיים תהליך השיקום של התובע באשפוז בבי"ח לוינשטיין, ונקבע שחרורו ליום 10/06/10.

התובע מיאן כאמור להשלים עם קביעת הצוות הרפואי במחלקת השיקום בבי"ח לוינשטיין, ונמצא עד היום במחלקת השיקום בבי"ח לוינשטיין.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהומצאו על ידי הצדדים, ותוך שאני ערה לסוגיה הגדולה של התובע ומשפחתו ולמאמצים הרבים הנעשים על ידי משפחתו של התובע להעניק לתובע את הטיפול המרבי, אין מנוס מלדחות את בקשתו של התובע למתן צו מניעה.

בניגוד לעמדת משפחתו של התובע, הוצגו בפניי מסמכים רפואיים שונים שנערכו על ידי רופאי מחלקת השיקום, מהם עולה מפורשות כי הסתיים התהליך השיקומי וכי אין עוד צורך בהמשך אשפוזו של התובע במחלקה שיקומית, לא כל שכן בבי"ח לוינשטיין. ההמלצות הרפואיות שניתנו עם שחרורו מעידות על כך כי התובע זקוק, בראש ובראשונה, לטיפול סיעודי ולעזרת הזולת במשך 24 שעות ביממה, לרבות טיפולים פיזיותרפיים, ריפוי בעיסוק, תרגול נשימה ושיעול ולשמירת טווחי תנועה, ואולם אינו זקוק לטיפול שיקומי לנוכח השלמתו במהלך אשפוזו עד כה.

השאלה המועלית על ידי התובע הינה שאלה רפואית, שהמומחיות בה מסורה למומחים המטפלים בתובע. הובאו בפניי כאמור מסמכים מבי"ח, אשר תומכים בטענה כי המשך אשפוזו של התובע במחלקה השיקומית בבי"ח לוינשטיין אינו ראוי עוד. לנוכח האמור, סבורני כי אין זה מתפקידו של ביהמ"ש ומבלי שיש בידיו הכלים לעשות כן, להמיר את שיקול הדעת הרפואי של המומחים הרפואיים המטפלים בתובע, ולהורות אחרת.

לתובע הוצאו מספר אלטרנטיבות להמשך טיפול סיעודי: קיבוץ יסעור, בית אלדן בקריית מוצקין, מלון בית אבות סיעודי עדן בנהרייה וקיבות מצובה, ואולם דומה כי לפרק הזמן עד להעברתו של התובע לביתו, פרק זמן של כ-6 שבועות כפי שצוין על ידי ב"כ, העדיף התובע להיות מאושפז בבי"ח אלישע.

משהושלם כאמור השלב השיקומי, כמצוין על ידי המומחים שטיפלו בתובע בבי"ח לוינשטיין ואלו אף סבורים כי התובע יכול לקבל את הטיפולים הדרושים לו במרכז יום במרפאה, אינני סבורה כי ניתן להורות בשלב זה על אשפוזו של התובע במחלקה שיקומית בבי"ח אלישע או בכל מוסד אחר.

יחד עם זאת, יש כאמור לדאוג למתן הטיפול הסיעודי הדרוש לתובע, לרבות השגחה של 24 שעות, ומתן הטיפולים אשר הומלצו על ידי צוות מחלקת שיקום ד' בבי"ח לוינשטיין, ואשר כולל טיפול פיזיותראפי, וכן ריפוי בעיסוק לתרגול נשימה ושיעול ולשמירת טווחי תנועות, סיוע הזולת לשיקום מספר פעמים ביום ועוד, כמפורט בסיכום המחלה מיום 27/07/10 ויינתן בכל מוסד שבו יאושפז התובע לצורך מתן טיפול סיעודי.

לאור האמור, ומשלא ראיתי להיעתר לבקשת התובע למתן צו מניעה, ועל מנת לאפשר בידי התובע ומשפחתו להיערך לקראת שחרורו, ישוחרר התובע מבי"ח לוינשטיין ביום א', 15/08/10, עד שעה 14:00.

ב"כ התובע יעמוד בדברים עם ב"כ הנתבעים 1-2, על מנת שאלו יסדירו את המשך אשפוזו של התובע בכל אחד מהמוסדות שהוצעו על ידם, ועל פי בחירת התובע, לאשפוז סיעודי, וכן יסדירו את התשלום המתחייב למוסד, ואשר יאפשר את קבלתו של התובע.

מובן שככל שיתעוררו קשיים כלשהם בהמשך אשפוזו הסיעודי של התובע, יכול התובע לפנות לביהמ"ש בבקשה מתאימה.

ב"כ התובע והנתבעים יודיעו תוך 20 יום מהיום אם הגיעו להסכמה בדבר זהותו של מומחה בנושא עמוד שדרה ובתחום השיקומי. ככל שלא תוגש הודעה כאמור, ימונו המומחים על פי שיקול דעתו של ביהמ"ש.

לאור נסיבותיו האישיות של התובע, ולפנים משורת הדין, לא ראיתי לפסוק הוצאות.

נקבע לתזכורת פנימית ליום: 01/09/10.

ניתנה והודעה היום ב' אלול תש"ע, 12/08/2010 במעמד הנוכחים.